בריאות המעיים כבסיס למערכת חיסון חזקה

נתקלתם במשפט "החיסון מתחיל במעי" ותהיתם כמה מזה נכון? הקשר בין בריאות המעיים למערכת החיסון אמיתי: בדופן המעי יושבת רקמה לימפואידית גדולה, ולצידה אוכלוסייה עשירה של חיידקים שמשפיעה על פעילות החיסון, אבל המשפט "החיסון מתחיל במעי" נמתח לא פעם רחוק ממה שהמחקר מראה. המשמעות המעשית היא שהרגלים יומיומיים כמו מגוון מזונות, סיבים ושינה משפיעים, ושאין מוצר אחד שמחליף אותם.

אנחנו פוגשים את זה הרבה בקליניקה: אנשים שהתחילו פרוביוטיקה בעקבות המלצה כללית, בלי לדעת למה ובלי לדעת איזו. לכן כדאי להפריד בין מה שידוע לבין מה שנשמע טוב.

כאן תמצאו מה באמת יושב במעי, אילו הרגלים משפיעים עליו, מה המחקר אומר על מזונות מותססים ופרוביוטיקה, ומתי תסמין במעי הוא סיבה לרופא.

מה הקשר בין בריאות המעיים למערכת החיסון?

בדופן המעי יש רקמה לימפואידית שנקראת GALT, והיא החלק הגדול ביותר של רקמת החיסון שבריריות הגוף. סקירה שפורסמה ב-Clinical and Experimental Immunology העריכה שהיא מהווה כמעט 70% ממערכת החיסון, ושכ-80% מתאי הפלזמה, התאים שמייצרים נוגדנים, יושבים בה. זו הערכה מתוך סקירה ולא מדידה מדויקת, אבל היא מסבירה למה המעי מעניין כל כך את חוקרי החיסון.

לצד הרקמה הזו חיה אוכלוסייה עשירה של חיידקים, המיקרוביום. לפי חישוב שפורסם ב-PLoS Biology, בגוף של אדם ממוצע יש כ-38 טריליון חיידקים לעומת כ-30 טריליון תאים אנושיים, יחס של בערך 1.3 ל-1. כלומר, הטענה הנפוצה שיש בגוף פי 10 יותר חיידקים מתאים לא נכונה, אבל מדובר באוכלוסייה עצומה, ששוקלת בערך 200 גרם.

אילו הרגלים משפיעים על בריאות המעיים?

גיוון ולא רק כמות. מחקר American Gut, שאסף נתונים מאלפי משתתפים, מצא שמי שאכלו יותר מ-30 סוגים של צמחים בשבוע הראו מגוון חיידקים גדול יותר ממי שאכלו 10 סוגים או פחות. זה קשר ולא הוכחה של סיבה ותוצאה, אבל הכיוון ברור: עדיף הרבה סוגים של ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ותבלינים, מאשר "סופרפוד" אחד.

סיבים תזונתיים. ה-NHS ממליץ על 30 גרם סיבים ביום למבוגרים, והממוצע בבריטניה הוא בערך 20 גרם. קטניות, שיבולת שועל, ירקות ופירות הם המקורות הנוחים. אם אתם לא רגילים אליהם, העלו את הכמות בהדרגה, כדי לא להרגיש נפיחות.

אנטיביוטיקה. כשהיא נחוצה, היא נחוצה, ואסור להפסיק טיפול שנרשם על דעת עצמכם. כדאי רק לדעת שהיא משפיעה על החיידקים לתקופה: במחקר שפורסם ב-Nature Microbiology, אצל 12 גברים בריאים שקיבלו טיפול של 4 ימים, האוכלוסייה חזרה לקרבת המצב ההתחלתי אחרי כחודש וחצי, אבל 9 מינים עדיין לא נמצאו אצל רובם גם אחרי חצי שנה.

שינה ועומס. יש מחקרים שבודקים את הקשר בין לחץ, שינה ותפקוד המעי, רובם בבעלי חיים. עדיין אין הנחיה רשמית שמתרגמת אותם לכמות שעות או לשיטה. מה שכן ברור מהקליניקה הוא שאנשים שמתלוננים על המעיים מספרים לא פעם גם על שינה לא טובה ועל עומס.

מה ידוע על מזונות מותססים?

מחקר מאוניברסיטת סטנפורד, שפורסם ב-Cell ב-2021, חילק 36 מבוגרים לשתי קבוצות למשך 10 שבועות. קבוצה אחת הגדילה את צריכת המזונות המותססים, כמו יוגורט, קפיר, כרוב כבוש וקימצ'י, והשנייה הגדילה את צריכת הסיבים.

בקבוצת המזונות המותססים מגוון החיידקים עלה, ככל שהמנות היו גדולות יותר כך ההשפעה הייתה חזקה יותר, ו-19 מתוך 93 חלבונים שקשורים לדלקת ירדו. בקבוצת הסיבים המגוון נשאר יציב והחלבונים האלה לא ירדו. זה מחקר קטן, ולכן הוא לא אומר ש"מזון מותסס מחזק את החיסון". הוא כן אומר שמזונות מותססים הם תוספת סבירה לתפריט, לא תרופה.

אם אתם רוצים להתחיל, מנה קטנה ביום של יוגורט טבעי, קפיר או כרוב כבוש היא דרך נוחה. כדאי לבחור גרסאות בלי תוספת סוכר, ולהוסיף אותן לארוחה שכבר יש בה ירקות וקטניות.

האם כדאי לקחת פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה היא לא מוצר אחד. לפי NCCIH, המכון האמריקאי לבריאות משלימה, ההשפעה תלויה בזן הספציפי, וממצאים על זן אחד לא תקפים לזן אחר. השימוש נראה בטוח לרוב האנשים הבריאים, אבל אצל אנשים עם מחלה קשה או מערכת חיסון מוחלשת הסיכון גבוה יותר, ודווחו זיהומים חמורים אצל פגים.

אם אתם בוחרים פרוביוטיקה, חפשו מוצר שכתוב עליו בדיוק אילו חיידקים יש בו. בפיטו-פרוביוטיק+, למשל, כל 10 הזנים מופיעים על התווית בשמם.

לכן ההמלצה שלנו פשוטה: אל תתחילו פרוביוטיקה רק כי מישהו המליץ באופן כללי. ספרו לרופא או למטפל מה אתם רוצים להשיג, ובחרו זן לפי זה. ואם יש לכם מחלת רקע או שאתם מקבלים טיפול שמחליש את החיסון, התייעצו לפני שאתם מתחילים.

מתי תסמין במעי הוא סיבה לרופא?

יש תסמינים שאסור לנסות לפתור בשינוי תזונה בלבד. ה-NHS מונה ביניהם שינוי מתמשך ביציאות, דם בצואה, ירידה במשקל שלא מוסברת, תחושה חוזרת של צורך להתפנות, ועייפות או קוצר נשימה. צואה שחורה או אדומה כהה, או שלשול עם דם, מחייבים פנייה דחופה לרופא. דימום שלא נעצר או כמות גדולה של דם הם מצב חירום.

אם יש לכם אחד מהם, פנו קודם לרופא המשפחה. בירור רפואי בא לפני כל שינוי בתפריט או בתוספים.

לסיכום

בריאות המעיים קשורה באמת למערכת החיסון, אבל הדרך אליה עוברת בעיקר בהרגלים: מגוון צמחים, מספיק סיבים, מזונות מותססים כתוספת, ושימוש מושכל בפרוביוטיקה. אצלנו בקליניקה אנחנו מתחילים באבחון, עם תשאול, לשון, דופק ובדיקות מעבדה לפי הצורך, ורק אחר כך בונים המלצה. אם עולה חשד לרגישות למזון, יש גם בדיקת רגישויות למזון, וכל זה הוא חלק מאבחון נטורופתי רחב יותר. רוצים לבדוק את התזונה שלכם? שלחו לנו פנייה ונחזור אליכם.

שאלות ותשובות